בשנת הלימודים תשע”ה התקיים מחקר אקדמי בגני ילדים באשדוד על יעילותה של התכנית “מה עוזר כשקשה לי“. המחקר בוצע ע”י מרכז המחקר לחקר החוסן של מרכז משאבים והמכללה האקדמית תל-חי, באישור משרד החינוך וכלל גנים שקיבלו את התכנית וגני ביקורת (קבוצות המתנה). בכל גן נבחרו באקראי ילדים שלגביהם נבדקו רשימת היגדים לפני קיום התכנית ובסיומה. מטרת השאלון היתה לבחון מאפיינים התנהגותיים שונים של הילדים – כגון יכולות רגשיות, חברתיות ומסוגלות עצמית.
מהמחקר עולה שהתכנית עונה על מטרותיה לפיתוח מיומנויות התמודדות שבעזרתן מסתייעים בבניית חוסן.
בעקבות ההשתפות בתכנית “מה עוזר כשקשה לי” עלו האינדיקציות הבאות –
“מתמודד/ת היטב עם תסכולים” – ישנה אינדיקציה מובהקת לעלייה ביכולת ההתמודדות עם תסכולים בקבוצה שהשתתפה בתכנית “מה עוזר כשקשה לי”.
“מנסה דרכים שונות על מנת לפתור בעיה” – ישנה מובהקות לעלייה בניסיונות לפתור בעיות בדרכים שונות בקבוצה שהשתתפה בתכנית “מה עוזר כשקשה לי”.
“פונה לעזרה מילדים/מבוגרים כשצריך” – ישנה אינדיקציה מובהקת לעלייה בפנייה לעזרה בקבוצה שהשתתפה בתכנית “מה עוזר כשקשה לי” .
“מרגיע/ה את עצמו/ה כאשר עצוב או מודאג” – ישנה עלייה מובהקת ליכולת הרגעה עצמית בקבוצה שהשתתפה בתכנית “מה עוזר כשקשה לי” .
“מנסה או מבקש/ת להתנסות בדברים או בפעילויות חדשות” – ישנה אינדיקציה לעלייה לרצון להתנסות בדברים ובפעילויות חדשות בקבוצה שהשתתפה בתכנית “מה עוזר כשקשה לי” .
“משתמש/ת בשפה מעליבה או פוגעת / בעל/ת מחוות (ג’סטות) מעליבות” – ישנה אינדיקציה מובהקת לירידה בשימוש בשפה מעליבה או פוגעת בקבוצה שהשתתפה בתכנית “מה עוזר כשקשה לי”.
ממצא מובהק נוסף מראה, כי בעוד שבקרב משתתפי קבוצת הביקורת לא חל שינוי בביטוי הרגשות, בקרב הקבוצה שהשתתפה בתכנית “מה עוזר כשקשה לי” נרשמה עלייה בביטוי הרגשות.
בהיגד “יודע מה עוזר לו/ה כשקשה“, ניכר באופן מובהק שבקבוצה שעברה את התכנית “מה עוזר כשקשה לי” חל שינוי לטובה.
בהיגד “מצליח/ה לבטא את רגשותיו” ניכר באופן מובהק שבקבוצה שעברה את התכנית “מה עוזר כשקשה לי” חל שינוי לטובה.
להלן המסמך המלא