“מה עוזר כשקשה לי”
תכנית מערכתית לפיתוח מיומנויות התמודדות ויצירת אקלים גני וכיתתי מיטבי
אצל ילדי הגן וילדי כיתות א’-ג’
באמצעות תיאטרון בובות וסיפורים
על פי מודל “החוסן הרב מימדי” (BASIC PH) של פרופ’ מולי להד
ועל פי מודל “בובותרפיה” של סמדר קופר-קיסרי
הסביבה החינוכית, הרגשית והתפקודית עימה נפגשים ילדי הגן, יכולה לפתח בהם תעצומות נפש שיסייעו להם להתמודד עם תסכולי היומיום, פחדים וכעסים ובכך לא רק ללמדם מיומנויות אלא להכינם לחיים. המרחב הזה נקרא “האקלים הגני”. זה איננו מושג ערטילאי, שכן ניתן להעריך אותו, לשפר אותו ולראות תוצאות של ממש הן אצל הצוות והן אצל הילדים. לכך מכוונת תכניתנו “מה עוזר כשקשה לי“.
התכנית “מה עוזר כשקשה לי” הינה תכנית מערכתית לפיתוח מיומנויות התמודדות בגיל הרך באמצעות תיאטרון בובות וסיפורים. התכנית נותנת כלים יישומיים ופשוטים לילדים, הצוותים החינוכיים והורי הילדים ומתייחסת למימדים המרכזיים עליהם מבוסס אקלים גני וכיתתי מיטבי.
- התייחסות להיבטים רגשיים, חברתיים וערכיים במכלול העשייה הגנית והכיתתית.
- פיתוח שפה משותפת שמסייעת בפיתוח תקשורת חוץ אישית ובין אישית במסגרת צוות החינוך, בין צוותי החינוך לילדים, בין הילדים לבין עצמם ובינם להורים.
- מענה לילדים בעלי צרכים ייחודיים, תוך יצירת סביבה מאפשרת, תומכת ואמפטית בד בבד עם עבודה על תחושת מסוגלות, שייכות ואוטונומיה.
- התייחסות למוסד החינוכי כסביבה חינוכית המחזקת תהליכי חשיבה ולמידה בהקשרים משמעותיים לילדים תוך פיתוח סקרנות, מוטיבציה פנימית ללמידה והעצמה של תחושת המסוגלות האישית של כל ילד. עבודה זו נעשית באמצעות בובות תיאטרון שהינם כלי הוליסטי, באמצעותו ניתן לפתח מיומנויות רבות, כגון מיומנויות קוגנטיביות, מיומנויות תקשורת, מיומנויות רגשיות וחברתיות, וזאת תוך כדי הנאה.
גן הילדים והכיתה, מעבר לתפקידם החינוכי, מהווים גם צומת מפגש בין המבוגרים האמונים על הטיפול בילדים וחינוכם. בצומת זו, פיתוח משאבי ההתמודדות הן של הילדים והן של הצוות החינוכי יוצר אמצעי תקשורתי תוך ובין אישי ומאפשר לכל הגורמים במערכת להעצים את משאבי ההתמודדות של הילדים באופן מתואם ובכך לתרום לפיתוח תחושת המסוגלות והעצמאות שלהם, לפיתוח מודעות לכוחותיהם ולבחירותיהם. שימוש מערכתי בתכנית עשוי לתת מענה בהתמודדות של הילדים עם קשיים כקבוצה וכפרטים, ויכול לסייע לצוות החינוכי להתמודד עם קשיים בגן ובכיתה.
התכנית הינה סדנאית וחוויתית, המשלבת שישה מפגשים עם ילדים בגילאי גן טרום חובה עד כיתה ב’ בקבוצות, עפ”י קבוצות גיל, שלושה מפגשים, המיועדים לצוותים החינוכיים העובדים עם הילדים המשתתפים בתכנית ומפגש עם הורי הילדים.
התכנית היא בדגש מניעתי ומבוססת על ההנחה כי פיתוח מגוון רחב ומגוון של משאבי התמודדות עם קשיים יכול לעזור בצמצום ומניעה של משברים משמעותיים בהווה ובעתיד, וכן בצמצום הצורך בפתרונות תוקפניים.
באמצעות התכנית מרחיבים הילדים את משאבי ההתמודדות שלהם עם קשיים, לומדים לזהות ולכבד דרכי התמודדות שונות משלהם ומפתחים מודעות לדרך התמודדותם עם קשיים. בכך מתפתח אצלם מגוון מורחב של משאבי התמודדות מול קשיים ונושאים המעסיקים אותם שמאפשר:
- מודעות עצמית
- דימוי עצמי חיובי
- יכולת אמפטית כלפי עצמם וכלפי חבריהם
- יכולת לפתור בעיות
- יכולת להביע רגשות
- גמישות מחשבתית
- דמיון ויצירתיות
המפגשים לצוות החינוכי מיועדים להקניית ופיתוח כלים בהתמודדות עם קשיים של הילדים כפרטים והילדים כקבוצה וכן לאיתור קשיים וכוחות בקבוצה ונתינת כלים לעבודה ועזרה עם הקשיים בין המפגשים ובסיום התכנית. במפגשים ניתן דגש לעבודה עם תיאטרון בובות ככלי לפיתוח מיומנויות שונות.
המפגש עם ההורים מיועד לנתינת כלים מתוך התכנית שיאפשרו להורים לסייע לילדם בעת קושי גם בבית ומסייע ביצירת שפה משותפת בין הילד, הצוות החינוכי והורי הילד.
היכן הופעלה התכנית
התכנית פועלת משנת 2007 בשיתוף עמותת “משאבים”, והופעלה עד כה בעשרות גנים ובתי ספר ברחבי הארץ. עשרות אלפי ילדים, הורים וצוותים חינוכיים קיבלו כלים המסייעים בידם בהתמודדות עם קשיים שונים בהם הם נתקלים, בהתאם לאוכלוסיה ולסיטואציה בה הם נמצאים.
התכנית מופעלת במסגרת חינוך ממלכתי, ממלכתי דתי, חינוך מיוחד, המגזר הערבי, שכונות מצוקה, קו עימות ומרכזי קליטה, בגילאי 3 ועד כיתה ב’.
עד כה הופעלה התכנית בצפת, חיפה, נהריה, טובא זנגריה, ראש העין, יהוד, באר שבע, אשקלון, אשדוד, קרית גת ושדרות ויישובי מועצה אזורית שדות נגב, מועצה אזורית שער הנגב ומועצה אזורית אשכול.
מתוך משובים לתכנית “מה עוזר כשקשה לי”
“בזמן האחרון אני מבחינה שהילדים יותר מתקשרים מילולית ולא רצים ישר למכות ולקללות. הם למדו זאת במשך השנה אבל התכנית נתנה אימפקט לעניין וחיזקה אותו”. (אילנית גז, גננת גן אלון, שדרות)
“יש ילד שבשום פעילות אחרת הוא לא שיתף הוא בא אלי ונתן לי חיבוק … ראיתי את הילדים ממבט אחר. אחד הילדים אמר לכבשה לקחת איתה תמונה משפחתית – ילד שההורים רק התגרשו … אנחנו כל הזמן מגלות רבדים חדשים אצל הילדים כמו שר’ לא רצתה להגיד שהיא יכולה. גם אנחנו צריכות להגיד “אני יכולה” ועדיף אם היינו יכולות לצעוק את זה”. (דורית ברק, גננת גן פשוש, נהריה)
“אני משתמשת בכלים כמה שאפשר במשך יום עבודתי. בשבילי זה כלי עזר מצוין לעזור לילדים בעת קושי, בזמן משחק, בעת תסכול ובאינטראקציות עם הילדים” … “ילדה בעלת קשיי פרידה בבוקר מהוריה. הצעתי לה עזרה דרך “הלוח הפעיל” (אחר מכלי התכנית). הילדה בחרה לצחוק ואז כל הגן הצטרף אליה וזה עזר” … “יש הרבה שיפור. הילדים כל הזמן עוזרים לחברים שלהם בחצר בכלים שהפנימו. הם מספרים על עצמם מה עזר להם. זה פשוט עובד”. (לאה קלימי, גננת גן מושב זרועה, מועצה מקומית שדות נגב)
“הילדים לומדים להאמין בעצמם, לא להיבהל מכישלון ולנסות ולנסות ולעודד חברים. אוכל להשתמש גם ב”אתה יכול” עם ילדים, המתקשים בביצוע משימות. למדתי הרבה דרכים איך לעזור לילדים להתמודד וגם ראיתי שזה עובד ושימושי בכיתה. ישנה רגיעה מתחילת המפגשים”. (סימה כהן, מחנכת כתה א’, בי”ס ממ”ד מעגלים)
“עכשיו אני יכולה להיות יותר ממוקדת. כאשר אני בוחרת לעזור למישהו, אני מתאימה את הכלי לילד”. (לאה שימנוביץ, גננת גן לילך, חינוך מיוחד, נהריה)
“ראיתי ילדים שבדרך כלל עצובים או עצבניים משתתפים או משתפים. זה מרגש”. (אילנה פנקר, גננת גן יסמין, שדרות)
“יש שינוי ביחסים בין הילדים. אנחנו משתמשות בגן בכלים מהתכנית. הייתי רוצה שהתכנית תפעל גם בכיתות בית הספר”. (פרחאן אמירה, גננת גן טובא זנגריה)
“בתי מאוד נכנסה לתכנית, מדברת עליה הרבה בבית ומשתפת בהתרגשות על מה שלומדים מהתכנית מהגן. אני רואה שהיא משתמשת בשפות ההתמודדות באופן עקבי וזה ממש מחמם את הלב”. (אמא לאחת הבנות, מפגש הורים, גן זרועה)
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות אל
סמדר קופר-קיסרי, מנהלת ויוצרת התכנית “מה עוזר כשקשה לי”
טלפון: 054-6332274, אימייל: [email protected]